סובלים מעיניים יבשות? אולי המקור של זה רגשי?

המקום שבו מתגוררים הרגשות בגוף הוא מערכת הנוזלים.

רגש הוא חומר גמיש, מושפע מטמפרטורה, אמור לזרום בגוף ומי שנושאים אותם אלה המים.

אז.. מה קורה כשהעיניים מתייבשות?

מה קורה לרגשות?

אומרים שהעיניים הן החלונות לנפש, או לנשמה, אבל מה זה בעצם אומר?

לגוף שלנו יש פתחי ניקוז מגוונים,

דרכם אנחנו משחררים ופולטים פסולת מזיקה לגוף.

העינייים הן פתח הניקוז היחיד שיש עליו שכבות של “מסננות”- קרנית, רשתית, זגוגית ועוד.

ממש כמו חלון רב שכבות.

הגוף שלנו עשוי 70% מים, המימד הרגשי שלנו מתקיים בתוכם.

נוזלים שהמקור שלהם הוא חומר פיזי- יתנקזו דרך שלפחית השתן או דרכי הנשימה.

נוזלים שהמקור שלהם הוא בכאב, עצב וגם רגשות אחרים ושמחים- יתנקזו דרך העיניים, ומשם- כמובן אל הסביבה.

כמו במפעל קטן, מה שאנחנו מנקזים נפלט החוצה.

ומה הרגש עושה שם בחוץ?

משתחרר לאויר העולם ו… ?

מתמחזר? מתפרק? מתחבר?

אבל קצת הקדמנו את עצמינו כי לפני הכל-

בוא ניראה איך באמת העיניים הן חלון לנשמה והן גם פתח הניקוז לרגשות.

רוצים לנסות?

תהיו איתי בתרגיל קטן, בדיוק במקום שבו אתם יושבים,

אם בא לכם לזוז קצת- קומו וגשו למראה

הביטו בעצמכם- במראה או בהשתקפות שלכם בפלאפון

ותחשבו על… משהו דוחה. כמו חשופית שפגשתם ברגליים יחפות באמצע הלילה.

כמו סנביץ שהילד שכח חודשיים בתיק.

איכססססס…..

תסתכלו על הפנים שלכם תוך כדי שאתם מדמיינים,

תסתכלו על העיניים שלכם.

מה קורה להן?

מה קורה לנשימה שלכם?

מה העיניים שלכם אומרות?

עכשיו בואו נשחרר את העיניים עם תנועות מיצמוץ עדינות,

ניקח כמה נשימות עמוקות

ונחשוב על מעצבן. לחכות ביום חם לאוטובוס מלא זמן, אחד מגיע מלא, חם ודביק. ואז מגיע עוד אוטובוס ו… לא עוצר בתחנה. אוף מעצבן.

דמיינו לכם סיטואציה מעצבנת.

תסתכלו על העיניים שלכם.

מה קורה להם? מה משתנה בהם כשאתם מעוצבנים?

יש יותר מתח או שהן רגילות ורפויות?

עם עצב זה שקוף, הוא גם יכול לגרום לנו לבכות,

רואים איך המסוע הרגשי עובד?

הרגש מתעורר אי שם בתוך הגוף, זורם מהמקור החוצה, לפעמים הוא יתבטא בקול או בדיבור אבל תמיד ישאף לנוע החוצה דרך העיניים. ולמה?

מה העיניים שלנו פוגשות מחוץ לגוף?

את הסביבה! אנשים אחרים ולפעמים גם עיניים אחרות-

זרם של רגש נוסף שהתנקז מתוך גוף אחר עם תחושות אחרות.

העיניים הן מקום המפגש הרגשי ביניני לבין האחר (ולא רק רגשי, על זה עוד אכתוב בהמשך)

ומה קורה לאנשים עצורים?

אנשים שלא מביעים רגשות עמוקים כלפי חוץ?

אלה מכם שהסתכלו במראה ולא ראו שינוי כל כך משמעותי על העיניים שלהם,

הרבה פעמים אנשים עצורים או סגורים רגשית יסבלו מעיניים יבשות.

זרם הרגשות שמתחיל להתעורר-

נסגר באיזשהו מקום בגוף.

לפעמים בחזה- אפשר להניח ידיים אוהבות ולהרגיש אם יש שם מתח,

לפעמים בעורף או בזוקפי הגב, בשרירי הלסת או בכלל בשמיעה ובאוזניים.

המתח הזה סוגר את מעבר הנוזלים הרגשיים בגוף כך שהם לא יגיעו לעיניים

ובדרך כלל גם יהיה לנו פחות טבעי לבכות ולשפוך דמעות כמו שאנשים אחרים סביבנו.

אז הדוקטור אולי יציע טיפות של דמעות מלאכותיות וגם יזכיר לנו לשתות יותר

אבל בדרך כלל, באיזשהו מקום בגוף בנוזלים האלה מצטברים, או שהגוף כולו מתחיל להתייבש.

נוכל לראות עודף נוזלים כזה בצורת נזלת עודפת או ליחה בדרכי הנשימה, שעלולות להתפתח גם לסינוסיטוס,

אולי נראה בצקות ברגליים או רגישות במערכת העיכול.

כל אלה נגרמים מחסימות במסוע הרגשי של הנוזלים בגוף.

על מנת לפתור את בעיית היובש בעיניים, נזהה את מקור החסימה ונעבוד על לשחרר אותו בעדינות-

גם מהגוף וגם מהנפש.

ננקה סביב העיניים חסימות דרך עיסוי מודרך,

ניתן מקום לרגשות לזרום החוצה

ודרך תהליך, נחזור לשטוף את העיניים בדמעות טבעיות שבאות ישר מהלב וזורמות על הפנים.

כך נפתור את בעיית העיניים היבשות

והרווח המשני, שלפעמים הופך לעיקרי- הוא פיתרון לבעיה אחרת שבכלל לא חשבנו שהיא יכולה להיות קשורה-

בעיית עודף לחות באיזור אחר של הגוף.

עוד רווח משני קטן- הבעות הפנים החמוצות, הכועסות, הכואבות, נטבעות בםנים שלנו דרך הקמטים.

עיסוי פנים שפותח חסימות בדרך לעיניים- פותח גם קמטים!

וכשהדמעות כבר זולגות, טוב לעסות איתם את הפנים- הדמעות הן אחד מחמרי הניקוי הטהורים בטבע.

כשעובדים בשיתוף פעולה רב מערכתי תמיד הרווח של הגוף והנפש כפולים ומכופלים.

עידו חיים, חבר וצלם רחוב מוכשר נותן לנו הצצה לנפש דרך העיניים היפות שלו ושל הפסל- שפגשנו בסיור צילום רחוב.

בסיורים של עידו תמיד נפתחת לי זוית מבט חדשה- דרך הראיה המיוחדת שלו.

תודה רבה עידו!

ורד